יום שני, 2 בספטמבר 2013

חוף יקר

לפי הכתבה של עמיר בן דוד מידיעות אחרונות העיריות לא עושות חשבון ורצועות החוף שנשארות פנויות לרווחת התושבים שלא רוצים לשלם כסף כדי ליהנות מהים הולכות ומתמעטות ובקרוב הים יהיה צמוד למדד.
ומה אצלנו בתל אביב?
לפי הכתבה העיריות מוכרות את השטחים הטובים לזכיינים המפעילים את הכיסאות והשמשיות להשכרה בקרבת החוף. בתל אביב נבדקו ארבעה חופים שמגיעים כל אחד לאורך של כחצי קילומטר, השטח החופשי בחופים אלו הוא לא יותר מעשרה מטרים בממוצע.
עמותת "צלול" שערכה את המבדק טוענת כי החופים "הופקעו" מידי הציבור וכמעט כבר אין מקום ליהנות בחינם מחוף הים.
עיריית תל אביב אמנם הבטיחה שהשטח סביב סוכת המציל יפונה לרווחת הכלל, אך גם צעד זה הוא "גרגר חול" בים הזכיינות.
יאיר צברי זוכר ימים אחרים, כשהיה גולש בשנות ה60 בחוף של טופסי המציל, "אז לא היו זכיינים" הוא זוכר, "הים היה של כולם, כמו שהים צריך להיות".
למרות הזמן המשתנה, האינטרסים של בעלי עניין בכל השטחים הפתוחים, בכל איזורי ההנאה והפנאי, חייב להיות לנו מקום להירגע בו, בלי כסף, בלי חשבונות, בלי רעש, סתם מקום להתרחץ ולנוח בו, מקום שאפשר ליהנות ממה שהטבע מעניק לנו, בחינם, אנחנו נתחייב לשמור עליו נקי, והוא ישמור לנו על הנפש.

מה לא ככה?

יום שבת, 31 באוגוסט 2013

יום שלישי, 30 ביולי 2013

תושבי תל אביב מתפנים מרצון

לאחרונה הולכת וגוברת התחושה כי העירייה משקיעה מעט יותר בסביבה ופועלת לשיפור פני העיר,
ניתן לראות זאת בספסלים שצצים להם, במדרכות המשתפצות ובעצים הגזומים.
אפשר לחשוב על תקופת בחירות המשמשת ובאה ובעיקבותה גם תשומת הלב של השלטון המקומי, אבל מצד שני, אם בחירות הן הדבר שיגרום לעיר שלנו להיראות כך, אולי עדיף בחירות בכל שנה.
איש העסקים יאיר צברי, הפועל רבות למען תושבי תל אביב יפו, מסב את תשומת ליבנו לנושא המטריד אותו.
אותה עיריה המשפצת את הרחוב ומשפרת את פני העיר,  צמצמה כמעט את כל השירותים הציבוריים. הסיבה לא ממש ברורה, נראה שהצורך המתמיד והיקר שבתחזוקה של שירותים כאלו, עשויים להשפיע על החלטה או מדיניות מסוג זה.
מי שעליו נופל העומס הוא העסקים, בינהם עסקים קטנים, אליהם פונים תושבים ועוברי אורח שצריכים להתפנות. לא סתם קוראים לשירותים בשם זה, השם מגלם את המהות, לשרת את האדם, התושב, עובר האורח, וגם את התייר.

יאיר צברי מזכיר לנו שבעבר היו שירותים ציבוריים בעיר, וכמעט כולם כבר אינם. רבות הדוגמאות בעולם בהן עיריות ושלטונות מקומיים מחזיקים ומתחזקים שירותים ציבוריים, בדומה לברזיות, פנסי רחוב, וספסלים. אם את הספסל צריך לצבוע ואת השירותים הציבוריים צריך לנקות, שניהם שירות שעיריה צריכה לתת, ממש באותה מידה. אנחנו אנשים והעיר שלנו היא עיר מתורבתת ועשירה, ורצוי שתתנהג כאחת כזו. אם העירייה מסוגלת לתחזק שירות כמו התל-אופן, גם את השירותים הציבוריים היא מצליח לתחזק, ואפילו מצויין.

יום שבת, 26 בינואר 2013

יאיר צברי , רשימת הסרטונים תל אביב יפו(playlist)

לפעמים אני רואה סרטונים ביוטיוב.
לפעמים הם מעולים. אז עשיתי רשימה אחת שווה.
אני מוסיף שם סרטונים מדי פעם.
מגיע לה, לתל אביב יפו, שיתייחסו אליה!


יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

מי הקשר המשולש בין יאיר צברי הסרט הטרמפיסט ואורי גלר

פעם הסתובבו בתל אביב בנות יפות, מאד יפות, גם היום יש, אבל כשהיינו צעירים זה היה הזמן שלנו.
איריס דוידסקו היתה אחת מהן.

את איריס עוד הכרנו בילדותה, כשלמדה בכפר הנוער הדסים שליד נתניה.



איריס היתה מיוחדת, היה בה יופי תמים, מלא תשוקה ורוח נעורים, ומי שהכיר אותה אמר עליה שהיתה אדם מיוחד במינו.
איריס נחשבה לאחת הבחורות היפות של תל אביב באותה תקופה.


צילום: מוטי קיקיון


סיפור חייה מגולל בחובו לא מעט עליות ומורדות, אך בעיקר מורדות.

איריס זכתה בשנות ה 70 בתואר נערת הזוהר, תואר נחשב בימים ההם.
היא שיחקה בסרטים כגון "מתנה משמיים" , וסרט שחזר אלינו לתודעה לא מזמן "הטרמפיסט" שמו, המספר על תייר היפי אמריקני המתייר בארץ.
רבים וטובים יצאו ושהו במחיצתה של איריס.

איריס היתה מאד מקובלת, והיתה לחברתה של ציפי לוין, לימים אמה של הדוגמנית המצליחה, בר רפאלי.

איריס  יצאה גם עם יאיר צברי , בעליה של "חיי כלב" ומייסד פארק ה"צפארי".
עוד, יצאה עם אמן החושים, אורי גלר.נ

לרוע המזל, סיפור חייה של איריס לא נגמר טוב, בשנות ה-80 נפלה לסמים, ובשנת 94 נפטרה.

יש האומרים שהספיקה המון, אך לא הספיקה דבר.
אין לדעת מה מסתיר בתוכו הגורל. אין לדעת.
יהי זכרה ברוך

טריילר הסרט: "הטרמפיסט

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

ראיתי את אילי בראש השנה

אתמול שידרו שוב את הערב מחווה לנתן אלתרמן,100 שנים להולדתו.
צפיתי כמו כולם, ופתאום, אולי לא כלכך פתאום, הופיע אחד החברים הטובים שלי.
הוא היה לקוח שלי בחנות שהייתה לי באבן גבירול לפני שנים, חיי כלב קראו לה.

זה היה אילי, אילי גורליצקי, אולי אתם מכירים אותו מהטלוויזיה, אני מכיר אותו מהחיים, ככה זה חברים.
והנה הקישור תהנו, ושנה טובה.
http://www.youtube.com/watch?v=PJ3tibSf4N0&t=42m31s



דקה 42:31.

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

אנקודטה עם אילן גולדהירש ו- יאיר צברי

שלום לך ארץ נהדרת. עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
פעם, להיות פזמונאי היה כבוד גדול, היום עם מעבד תמלילים וטייפ מנהלים אפשר להקליט שיר לערבל אותו ולהפוך אותו לרינגטון.
פעם, פעם זה היה אחרת.
היה הבדל גדול בין פזמונאי למשורר,
משורר  כשמו כן הוא, שורר שירה וכתב שירה.
פזמונאי, לעומת זאת, כותב מילים כדי שיחברו להן מנגינה ויפזמו אותן לפזמון.
אילן גולדהירש הוא אחד מהפזמונאים.
לפי הויקיפדיה:
אילן גולדהירש הוא פזמונאי ישראלי, וחלק משיריו הפכו ללהיטים.
גולדהירש נולד בתל אביב. במקצועו הוא שימש כפקיד בכיר במשרד האוצר. במקביל לעבודתו במשרד האוצר הוא כתב פזמונים ושירים וכן סיסמאות וג'ינגלים לחברות מסחריות.
חיי כלב היתה חנות ומקום מפגש לבעלי חיים ולבעליהם.
הרבה מן הפזמונאים כתבו פרסומות. כיום קוראים להם, קופירייטרים, או רעיונאים בעברית.
אילו היה כזה.

אחד מהשמות שהמציא ומהזכורים לתושבי העיר תל אביב יפו הוא השם "חיי כלב".
"חיי כלב"  של יאיר צברי  הייתה חנות לבעלי חיים של תושב העיר תל אביב יאיר צברי

אהבתו לבעלי חיים, הביאה את יאיר לפתוח את החנות "חיי כלב" בספטמבר 1975. שהייתה ברחוב אבן גבירול .
בחנות היו כלבים חתולים פרסים וסיאמים, ציפורים, מספרה לכלבים, שרתה אוירה נינוחה ומחייכת. לחנות הגיעו כל המי ומי בחיי העיר של תל אביב דיאז והיא היתה למקום מפגש לבעלי חיים ולבעליהם...עוד מהויקיפדיה בנושא אילן גולדהירש

אילן ידוע בלא מעט להיטים שכתב (מהויקיפדיה):
עם שיריו המוכרים נמנים "פתאום נפל עלי אביב" בביצוע להקת האחים והאחיות, שיר הנושא של הסרט "משפחת צנעני" בביצועם של יגאל בשןויזהר כהן, שיר הנושא של הסרט "חייך אכלת אותה" בביצועו של בשן, "שרונה" בלחנו וביצועו של אבנר גדסי, "יסמין" בביצוע זוהר ארגוב ו"לילה טוב לאהבה" של יהורם גאון. שירו "מתוק מתוק" בביצועה של להקת פיקוד צפון זכה בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראללשנת תשל"א. כמו כן מוכרים תרגומיו של גולדהירש לשירים "פני מלאך", "הקולות של פיראוס" ו"שלום לך ארץ נהדרת" (על פי לחן השיר City of New Orleans).
לאחר הירצחו של יצחק רבין כתב לזכרו את השיר "קשה לכתוב דמעות" שהלחין ברי סחרוף ושר אריק איינשטיין. בשנת 2006 כתב ליגאל בשן את השיר "כבר לא גיבורים" עלמלחמת לבנון השנייה.